ביאור:בראשית כט יח
בראשית כט יח: "וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט יח.
ראו |מדוע הציע יעקב ללבן לעבוד 7 שנים
אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים
[עריכה]לבן ראה שיעקב מוכשר ועובד בחריצות. לבן האמין שיעקב יביא לו רווח טוב, וסביר שלא היו ללבן בנים בוגרים שיעבדו עבורו (ביאור:בראשית ל כז). לבן היה מוכן לשכור את יעקב כמנהל עבודה של רועיו ולשחרר את רחל מעבודתה. יעקב הסכים לעבוד עבור לבן וכתוצאה מכך הבטחת אלוהים ליעקב (לעזור לו ולשמור עליו) הביאה ברכה גם על לבן. יעקב רצה אישה צעירה לראווה (trophy wife). יעקב רצה להשתמש ביופייה של רחל כהוכחה לכך שאלוהים בירך אותו. יעקב רצה להשוויץ בפני עשו אחיו. חוזה שלם במילים ספורות:
- אֶעֱבָדְךָ - אמשיך לעבוד בשבילך בנאמנות שבע שנים כשם שעבדתי בחודש הקודם - יעקב הסכים לחוזה עבודה – עבדות. לפי חוקי חמורבי מספר 117, קיימת אפשרות שאיש ימכור את עצמו לעבדות כדי לשלם חוב. יעקב לא התחייב לתוצאות טובות. יעקב התחייב לעבוד בחריצות ובנאמנות ולעשות כמיטב יכולתו, בלי להפסיק באמצע או לברוח.
- שֶׁבַע שָׁנִים –
- זמן מוגבל ושאחריו יעקב לא חייב להמשיך לעבוד עבור לבן.
- אם יעקב לא יעבוד שבע שנים מלאות, לבן לא יהיה חייב לו כלום.
- שבע שנות עבודה זה תשלום מכובד מאוד. כך יעקב העלה את ערך הכלה היפה ונמנע מוויכוחים ותגרות.
- יעקב הציע תשלום מכובד מאוד כי כנראה יעקב הזעיר (ביאור:בראשית כה כו) הכיר בעובדה שהוא לא היה חתן מבוקש, הן אביו לא האמין שהוא יתחתן ולכן רצה למנות את עשו להיות אדונו ושומרו.
- שבע שנים שיאפשרו לרחל להתבגר ולהפוך מנערה לאישה.
- שבע שנים כדי שעשו יירגע.
- רבקה אמרה ליעקב: "וְשָׁלַחְתִּי, וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם" (ביאור:בראשית כז מה), אולם יעקב קבע שהוא יישאר עד גמר החוזה ולא ישוב אפילו אם רבקה תקרא לו לשוב לכנען לפני תום שבע שנות העבודה.
- במידה ועשו ישמע, הוא יחשוב שזאת היתה דרישה של לבן, ולכן עשו לא יהיה מעוניין לעבוד ללבן שבע שנים בשביל בתו.
- בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה –
- ברחל בתך הקטנה, כלומר לא רחל אחרת ולא בתך הבוגרת.
- יעקב לקח את הסיכון שרחל תמות או תחלה במהלך שבע השנים הללו, וכן שהיא תסרב.[1] יעקב לא וידא עם רחל לפני שהוא סיכם לשאת אותה, עם לבן אביה.
- יעקב הציע סכום גדול מאוד עבור הבת הקטנה, וזה מראה שהוא ידע שקודם הבכירה חייבת להתחתן, אך הוא קיווה שבשבע שנים היא תינשא. בכל מקרה, ייתכן שהתשלום הגדול נועד כפיצוי ללבן על שבירת הנוהל.
- יעקב לא ביקש להודיע לרחל, מה גם שלבן לבטח היה מתנגד לכבול את רחל להסכם משום שהיתה סכנה שיעקב ייכשל במשימתו ורחל תפגע.
- לא נאמר מתי שבע שנות העבודה יתחילו. לדעתו של לבן שבע השנים היו אמורות להתחיל אחרי שיעקב יישא את לאה.
- היום (וגם בזמנו של חמורבי) היה נהוג שחוזה עבודה (למשך מעל לשנה) וגם חוזה נישואים (כתובה) חייב להיות בכתב בנוכחות עדים, אחרת כל צד מפרש את החוזה בצורה שונה.
החוזה השמיט פרטים רבים. לא נאמר מה יהיה התשלום למגורים, לבוש ואוכל בשנות העבודה. לא נאמר איזה פיצוי יעקב יקבל אם רחל לא תינשא לו, אילו מתנות יעקב ייתן לרחל, ומה רחל תקבל כנדוניה מאביה. נראה שיעקב לא היה מודע לחוק, ואף לא התאמץ ללמוד את החוק או להתייעץ עם אדם מנוסה.
תשלום מוהר
[עריכה]לפי חוקי חמורבי סעיפים 139 ו-163, ישנם תשלומים רבים בין הצדדים, ולכל תשלום יש תפקיד שונה והוא כפוף לתנאים שונים:
- תשלום מהחתן לאבי הכלה ולמשפחתה. המשפחה חייבת להחזיר את התשלום אם הנישואין נכשלים באשמתם.
- תשלום מהחתן לכלה. הכלה מביאה את התשלום לבית בעלה, אבל הרכוש נמצא בבעלותה.
- תשלום מאבי הכלה לכלה, נדוניה. הרכוש מנוהל על ידי הבעל, אבל במות אשתו הרכוש עובר לבניה ובנותיה לפי החוק.
- תשלום ממשפחת הכלה לחתן. רכוש בבעלות החתן. במידה והנישואין נכשלים בגלל הבעל, הבעל חייב להשיב את הרכוש למשפחת הכלה או לילדיה.
יעקב פחד לדרוש מתנת נשואין לכלתו מאביה, ותשלום מוהר לו עצמו. כאשר יעקב סיים את שבע שנות העבודה הוא אמר ללבן: "הָבָה אֶת אִשְׁתִּי, כִּי מָלְאוּ יָמָי, וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ" (ביאור:בראשית כט כא), והוא לא הזכיר את התשלומים האלה כי הם לא היו בהסכם המקוריץ ייתכן שיעקב חשש שלבן יסרב לתת לו את רחל וידרוש שנים נוספות. כיוון שיעקב לא דרש, לבן נתן מתנת נשואין מזערית לבנותיו - שפחה לכל בת (ביאור:בראשית כט כד).
ערך הכלה
[עריכה]עבד אברהם הסביר ללבן איך רבקה נבחרה, כדבריו "אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת" לבחור נערה חכמה וטובת לב. יעקב בחר את רחל "בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ" משתי סיבות: 1- כי כך פקד עליו אביו, 2- כי הוא ראה את יופייה. יעקב לא עשה בחירה המבוססת על שכל ובדרך אמת, אלא בחר כבחור צעיר ההולך שבי אחרי עיניו.
יעקב התעלם מלאה ולא חשב מה יקדם את ברכת אלוהים "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (בראשית כח יד). ייתכן שיעקב רצה להראות לאביו ולעשו שהוא יותר מוצלח מעשו בזה שאשתו יותר יפה מנשותיו של עשו.
- ^ לבן ביקש מרבקה לאשר שהיא מוכנה ללכת ליצחק לפני שהוא שלח אותה.